אברכים, בחורי ישיבה ולומדים בכל הגילאים, מתמודדים לא פעם עם תופעות של כאבי ראש ועיניים שנובעים מלחץ המופעל על מערכת הראיה.
שעות הלימוד הרבות שבמהלכן הם יושבים מול הספר ומתעמקים באותיות הקטנות, מהוות אתגר לא פשוט לעיניים ודורשות מהן מאמץ ראייתי רב.
כאשר התנאים הסביבתיים אינם מותאמים לצרכים הראייתיים- אי הנוחות גדלה עוד יותר, והכאבים עלולים לפגוע באופן דרסטי באיכות הלימוד וביכולת השגת היעדים.
כדי להקל על הקושי ולפתור את בעיית כאבי הראש והעיניים, חשוב לוודא קודם כל שסביבת הלימוד נכונה ומותאמת לצרכי הלומד.
עדיף ללמוד מול סטנדר או מול שולחן?
מסתבר שלשולחן, כמו לסטנדר, ישנם מעלות וחסרונות, ולכן התשובה לשאלה שבכותרת אינה חד משמעית.
ההבדלים בין שתי האופציות מתבטאים בשני פרמטרים מרכזיים: פרמטר הזווית ופרמטר המרחק.
הסטנדר: זווית אלכסונית ומרחק קטן
היתרון המשמעותי של הסטנדר נובע מהזווית האלכסונית שלו, שעומדת על כ-30 מעלות בממוצע.
הזווית האלכסונית יוצרת מרחק אחיד בין הספר לעיני הלומד, וכך מפחיתה את הלחץ המופעל על מערכת הראיה בזמן הלימוד.
מאידך, הסטנדר נועד לשמש כעמוד תפילה בעת עמידה לתפילת שמונה עשרה וכדומה, ולכן הוא מותאם לקריאה בתנוחה זו.
כאשר הלומד יושב מולו במקום לעמוד, המרחק בין עיניו לבין הספר קטן באופן משמעותי, והלחץ המופעל על העיניים גדל במקביל.
השולחן: זווית ישרה ומרחק מתאים
לעומת הסטנדר, זווית השולחן ישרה, והלומד נאלץ להתמודד עם מרחק משתנה בין הטקסטים לבין העיניים.
זווית הקריאה בתחילת הדף אינה זהה לזווית בסופו, וכתוצאה מכך הלומד חווה אי נוחות בקריאה ממושכת.
אולם בפרמטר המרחק- השולחן מותאם יותר לתנוחת הקריאה הסטנדרטית, ומאפשר ללומד לשבת מולו וללמוד מן הספר מבלי להעמיס על מערכת הראיה.
השילוב המנצח: גם וגם
הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם היתרונות והחסרונות של האפשרויות השונות, הינה לשלב ביניהן.
מומלץ ללמוד מול שולחן שעליו סטנדר שולחני.
ללומדים מול סטנדר, כדאי לרכוש סטנדר שניתן לכוונון ולשינוי גובה, כך שתהיה אפשרות לכוון אותו לזווית המתאימה והנוחה ביותר ללומד.
